צוואה נוטריונית

Client: Lorem ipsum

Date: 07/07/2012

Info:Phasellus ultrices tellus eget ipsum

Launch Project

על פי חוק הירושה-1965 ניתן לערוך צוואה בארבע דרכים שונות: בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. לכל אחת מהדרכים יתרונות וחסרונות . יודגש כי אי עמידה בתנאי החוק עלולה לערער את תוקפה של הצוואה לאחר מות המצווה.
 

סעיף 22 לחוק הירושה מבהיר שאדם יכול לצוות את רכושו בעל פה או בכתב בפני רשות: קרי שופט, רשם לענייני משפחה או חבר בית דין דתי. לעניין זה קבע החוק שדין הנוטריון כדין שופט.
 

 מאחר וסעיף 19 לחוק הנוטריונים מורה שאישורו של נוטריון מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי. המשמעות המעשית היא שצוואה נוטריונית מקטינה את האפשרות להתנגד לתוקפה לאחר פטירת המצווה.
 

בצוואה נוטריונית , דברי המצווה נרשמים על ידי הנוטריון, מוקראים למצווה ומאושרים על ידי הנוטריון. לאחר מכן הצוואה מופקדת אצל הרשם לענייני ירושה.
 

כשהמצווה אינו דובר את השפה בה נערכת הצוואה , על הנוטריון להקריא למצווה את הצוואה בשפה הנהירה לו ולציין שעשה זאת בצוואה עצמה.
 

כאשר נוטריון נקרא לאשר צוואת אדם שמפאת מצבו הבריאותי הוא מרותק למיטה או מאושפז- יהיה עליו לקבל אסמכתא רפואית מהגורם המטפל שיהא בה כדי לאשר שמצבו המנטלי של המצווה מאשר את עריכת הצוואה. מסמך זה מצורף לעותק הצוואה הנשמר אצל הנוטריון.

היתרון בצוואה נוטריונית על פני אחרות הוא העדר דרישות צורניות גבוהות (למשל: אין צורך בעדים, אין צורך שהצוואה תכתב בכתב יד של המצווה) והחזקה הבסיסית בפני החוק לפיה יש בצוואה כדי לשקף נכונה את רצונו האחרון של המצווה